HE
0
image alt

אודותינו

כלי נגינה הוא כלי שנוצר או מותאם להשמיע קולות מוסיקליים. באופן עקרוני, כל אובייקט שמייצר צליל יכול להיחשב כלי מוסיקלי - זה דרך המטרה כי האובייקט הופך כלי נגינה. ההיסטוריה של כלי נגינה מתוארכת לתחילת התרבות האנושית. כלי נגינה מוקדמים היו עשויים לשמש לטקס, כגון חצוצרה כדי להצביע על הצלחה על הציד, או תוף בטקס דתי. תרבויות פיתחו בסופו של דבר הרכב וביצוע מנגינות לבידור. כלי נגינה התפתחו עם שינוי יישומים.

תאריך ומקור של המכשיר הראשון נחשב כלי נגינה הוא במחלוקת. האובייקט הוותיק ביותר שמספר חוקרים מתייחסים אליו כאל כלי נגינה, חליל פשוט, מגיע עד 67,000 שנים. כמה קונצנזוס חלוצים מוקדמים לפני כ -37,000 שנה. עם זאת, רוב ההיסטוריונים מאמינים כי קביעת זמן מסוים של המצאת מכשיר מוסיקלי הוא בלתי אפשרי בשל הסובייקטיביות של ההגדרה ואת חוסר היציבות היחסית של חומרים המשמשים כדי להפוך אותם. כלי נגינה מוקדמים רבים נעשו מעורות בעלי חיים, עצם, עץ וחומרים אחרים שאינם בני-קיימא.

כלי נגינה שפותחו באופן עצמאי באזורים רבים מאוכלסים בעולם. עם זאת, הקשר בין תרבויות עורר התפשטות והתאמה מהירה של רוב המכשירים במקומות רחוקים ממקורם. בימי הביניים, כלי מסופוטמיה היו בדרום מזרח אסיה, ואירופים שיחקו מכשירים מצפון אפריקה. ההתפתחות באמריקה התרחשה בקצב איטי יותר, אבל תרבויות של צפון, מרכז ודרום אמריקה שיתפו כלי נגינה. בשנת 1400, פיתוח מכשירים מוסיקליים הואט בתחומים רבים והיה נשלט על ידי המערב.

סיווג כלי הנגינה הוא משמעת בפני עצמה, ומערכות סיווג רבות שימשו במשך השנים. מכשירים ניתן לסווג לפי טווח יעיל שלהם, הרכב החומר שלהם, גודל שלהם, וכו 'עם זאת, השיטה האקדמית הנפוצה ביותר, Hornbostel-Sachs, משתמשת באמצעים בהם הם מייצרים צליל. המחקר האקדמי של כלי נגינה נקרא אורגנולוגיה.
x

#{title}

#{text}

#{price}